לוסיה ויקטוריה מורנו, הידועה יותר בשם דונה אמיליה בקרדי, נולדה בשנת 1822 בקהילה El Caney שבקובה, קילומטרים ספורים צפון מזרחית לעיר הנמל סנטיאגו דה קובה. אמליה, הייתה בתם של מהגרת צרפתייה מהאיטי וקפטן לשעבר בצבא נפוליאון. משפחתה עסקה בתחום מטעי הקפה וזכתה להצלחה רבה בעסקיה. בשנת 1843 בהיות בת 21 היא נישאה לפקונדו בקרדי מאסו.

בשנה הראשונה לנישואיהם, פתח פקונדו עסק מסחרי בשם “חברת פקונדו בקרדי” שהפך מצליח מאוד. בשנת 1844 נולד בנם הראשון אמיליו, לאחריו חואן בשנת 1846, פקונדו ג’וניור בשנת 1848 ומריה בשנת 1851. ההרמוניה המשפחתית התערערת בשנת 1852 כאשר סנטיאגו דה קובה הוחרבה בעקבות רעידת אדמה. ההרס יצר פגיעה בתשתיות והוביל לפריצת מגיפה שנטלה את חייהם של שניים מילדי המשפחה.

בסיום תקופת האבל, מצאו עצמם פקונדו ואמילה עם עסק מתדרדר בעקבות כלכלה חלשה וצניחת שוק הסוכר העולמי שהיה מוצר הייצוא העיקרי בקובה. העסק הגיע לפשיטת רגל בשנת 1855 והוביל את פקונדו לחפש אחר מקצוע חלופי. במקביל, נולדו למשפחה שני ילדים נוספים חוזה בשנת 1857 ואמליה בשנת 1861.

אמליה, התגלתה כנכס החשוב ביותר של פקונדו לאורך התקופה הכלכלית הקשה הזאת. סבתא האמידה, קלרה אסטי, נפטרה בשנת 1859 והורישה את הונה לנכדתה. לא רק שהירושה שידרגה את מצבה הכלכלי של המשפחה אלא היא גם הובילה למפגש של פקונדו עם מי שבעתיד יהפוך לשותף לעסקי הרום. חוזה ליאון בוטלייה שכר מבנה בשטח האחוזה שירשה אמיליה ועסק בייצור קוניאק ומתוקים. חידוש החוזה עימו כלל הרשאת שימוש בדוד הזיקוק לניסויי הרום של בקרדי.

בשנת 1862, דון פקונדו רכש צריף מתכת שיהפוך לימים למזקקה המייצרת את הרום הפופולרי בעולם. עטלפי פירות שקיננו בגג המזקקה העניקו השראה לדונה אמיליה למתג את הרום עם דמות העטלף, שהמקומיים מאמינים כי היא מביאה מזל טוב. ההחלטה הזאת הפכה את רום בקרדי לשם דבר בכל העולם המכונה גם “הרום של העטלף”.