אורנג'בום

Oranjeboom

קוקטיילים עם אורנג'בום

יצירת הבירה משתנה כתלות למיקום ולזמן, אך בעקרון, מקור הבירה הוא בדגן מונבט שמיובש, נטחן ומושטח ולבסוף, מתמוסס במים. התמצית נשארת לתסוס והמוצר הסופי הינו בירה.

בירות שונות נבדלות בתהליך הבישול שלהן ובהוספת טעמים.

תעשיית הבירה היתה מפותחת בהולנד מימים ימימה. היא התחילה כייצור ביתי, עברה לייצור תעשייתי ושגשגה כבר מהמאה ה-13. הערים המובילות בייצור בירה היו רוטרדם, ברדה, דלפט ואמרספורט.

ההיסטוריה של אורנג'בום מתחילה ב-1671, דווקא בזמן פריחתם של הקפה, התה והברנדי וירידה בצריכת הבירה.

מקורות האורנג'בום קשורים בהיסטוריה של שתי מבשלות בירה: דה דיסל (De Dissel) ב-קולווסט (Coolvest) ודה אורנג'בום (De Oranjeboom) בניו-הייבן (Nieuwe Haven), שהתאחדו בעקבות נישואין (רומין, בעל דה אורנג'בום נשא לאישה את ביתו של בעל מזקקת דה-דיסל).

ארבע שנים מאוחר יותר, נסגרה מבשלת הבירה בניו הייבן כאשר שמה עובר למבשלה בדה דיסל – אורנג'בום. המבשלה המאוחדת נמכרה ב- 1705, לסוחר וקצין במליציה האזרחית, שהרחיב את החברה ע"י רכישת בניינים חדשים והגברת הייצור. טרם מותו, ב-1713, הוריש את החברה לבנו, שהמשיך בדרך אביו ועם מותו, מכר בלית ברירה את המבשלה משום שרק אחת מבין תשעת ילדיו היתה בוגרת מספיק.

המבשלה המשיכה להחליף ידיים, לעיתים תוך דור אחד ולעיתים אחרי משך זמן ארוך יותר.

למרות שכיום, אנו מכירים רק את הלאגר והאייל, באמצע המאה ה-19 אורנג'בום ייצרה גם סוגים שונים של בירה: "princess beer", שעורה לבנה, ובירה מזרח הודית.

שינוי משמעותי מתרחש בתעשיית הבירה ההולנדית. "בירה בוואריאנית" נהיית פופלרית וב-1884 אורנג'בום התחילה לבנות מבשלה בווארית בבעלותה. שיטת הייצור הבווארית בניגוד לשיטת התסיסה המיושמת עד היום, היא שיטת תסיסה מלמטה שעושה שימוש בקירור מלאכותי. גם תהליך התסיסה העיקרית וגם המשנית (lagering) מבוצע בטמפרטורות נמוכות, מה שמשמר את איכות הבירה, הידועה כפילזנר או לאגר.

תוך כמה עשורים המבשלה גדלה באופן משמעותי. עד 1896 העסיקה 214 עובדים, היתה למבשלה הגדולה במדינה וייצאה למדינות רבות בעולם.

החברה המשיכה לגדול במאה ה-20, ב-1968 מוזגה אורנג'בום עם מבשלת דה דריי הופיג'רס בברדה, וב-1990 עברה המבשלה מרוטרדם לברדה.

500 מ"ל

חברת האם: אינטרברו